יוזר סטורי הוא דרישה אחת, שנכתבת מנקודת המבט של משתמש אחד: "בתור [תפקיד], אני רוצה [פעולה], כדי ש[תוצאה]". קריטריוני קבלה הם תנאי עבר/נכשל שאפשר לבדוק, והם קובעים מתי הסטורי גמור, הרבה פעמים בפורמט Given/When/Then. סט טוב של סטוריז מכסה כל תפקיד במוצר וכל תרחיש, גם את התרחישים השליליים, ולא רק את הדמות הראשית ביום טוב.

בקצרה

  • התבנית: בתור [תפקיד], אני רוצה [פעולה], כדי ש[תוצאה]. דווקא התפקיד הוא החלק שצוותים מפספסים.
  • סטורי הוא כרטיס, שיחה ואישור. האישור הוא קריטריוני הקבלה.
  • כתבו קריטריוני קבלה כבדיקות עבר/נכשל, תנאי אחד בכל שורה. Given/When/Then הוא הפורמט הכי ברור כשההתנהגות תלויה במצב התחלתי.
  • רוב הבקלוגים מפספסים חצי מהמוצר: תפקידים אחרים ותרחישים שליליים. טבלה של תפקידים כפול תרחישים מוצאת אותם בישיבה אחת.
  • בכלי קוד מבוססי AI זה חשוב כפליים. תרחיש שלא כתוב באפיון, ה-AI פשוט לא יבנה.
טבלה של שישה תפקידי משתמש כפול ארבעה תרחישים. תא אחד מואר ומחובר בקו רציף, וכמה תאים אחרים מחוברים רק בקו מקווקו או בכלל לא.

רוב המדריכים ליוזר סטוריז עוצרים בתבנית. התבנית היא החלק הקל. החלק הקשה הוא לשים לב לסטוריז שאף אחד לא כתב, ושם מוצרים נשברים בפרודקשן. המדריך הזה עוסק בשניהם, עם מוצר לדוגמה אחד לאורך כל הדרך: כלי קטן להפקת חשבוניות לצוותים.


מה זה יוזר סטורי ומה צריך להיות בו?

יוזר סטורי (User Story) הוא תיאור קצר של דבר אחד שסוג אחד של משתמש צריך, ולמה. יש בו תפקיד, פעולה ותוצאה, וגם קריטריוני קבלה שמאשרים שזה עובד.

הערך של סטורי הוא לא המשפט עצמו. הערך הוא שהמשפט משאיר את המשתמש בחדר בזמן שהצוות מחליט מה לבנות. דרישה אחת, משתמש אחד, תועלת אחת. אם צריך "וגם" כדי לתאר מה המשתמש רוצה, בדרך כלל אלה שני סטוריז.

סטורי הוא קטן בכוונה. הוא אמור להיכנס לספרינט אחד, להיבנות בלי אפיון נוסף, ולהיות משהו שאפשר להציג בדמו. אם קשה לכם לדמיין אותו עובד מול העיניים, הוא כנראה משימה או אפיק בתחפושת.

מה הם שלושת ה-C של יוזר סטורי?

כרטיס, שיחה ואישור (Card, Conversation, Confirmation). רון ג'פריס נתן להם שם ב-2001: הכרטיס הוא הסטורי הכתוב והקצר, השיחה היא המקום שבו מבררים את הפרטים, והאישור הוא הבדיקות שמוכיחות שזה גמור.

בההערה המקורית של רון ג'פריס על כרטיס, שיחה ואישור, הכרטיס הוא הבטחה לדבר, לא הדרישה המלאה. זו עדיין הדרך הכי שימושית לקרוא בקלוג. הכרטיס קצר בכוונה, והשיחה ממלאת את החורים. והאישור, קריטריוני הקבלה, הוא החלק שמדלגים עליו, למרות שזה החלק היחיד שמפתח או בודק תוכנה יכולים באמת לבדוק.

מה ההבדל בין יוזר סטורי, משימה ואפיק?

אפיק (Epic) הוא חתיכה גדולה של ערך למשתמש, גדולה מדי לספרינט אחד. סטורי הוא פרוסה אחת ממנו שמשתמש ירגיש. משימה (Task) היא עבודה שהצוות עושה כדי לבנות סטורי, ושאף משתמש לא יראה בפני עצמה.

בכלי החשבוניות, "לקבל תשלום מלקוחות" הוא אפיק. "בתור חבר צוות, אני רוצה לשלוח חשבונית במייל, כדי שהלקוח יוכל לשלם אותה" הוא סטורי. "להגדיר תבנית מייל" ו"להוסיף סטטוס נשלח בדאטהבייס" הן משימות. מבחן מהיר: אם אי אפשר לכתוב "בתור [תפקיד]…" לפני זה בלי לשקר, זו משימה.


מה התבנית של יוזר סטורי?

התבנית המקובלת היא "בתור [תפקיד], אני רוצה [פעולה], כדי ש[תוצאה]". את התפקיד ממלאים בסוג אמיתי של משתמש, את הפעולה במה שהוא עושה, ואת התוצאה בסיבה שזה חשוב לו.

זה הפורמט שמייק כהן הפך לפופולרי בכתיבה שלו על יוזר סטוריז, וגם המדריך של Atlassian ליוזר סטוריז משתמש באותן שלוש משבצות. הוא עובד כי כל משבצת מכריחה להחליט משהו:

  • בתור [תפקיד]. זו המשבצת שבה טועים. "בתור משתמש" לא אומר כלום. בכלי החשבוניות יש חברי צוות, אדמינים, צופים, בעל החשבון לחיוב, אורחים שהוזמנו ולקוחות שלעולם לא מתחברים. כל אחד מהם צריך דברים אחרים, וכל אחד נשבר אחרת.
  • אני רוצה [פעולה]. משהו שהמשתמש עושה, לא משהו שהמערכת עושה. "אני רוצה לשלוח חשבונית", לא "המערכת מפיקה PDF".
  • כדי ש[תוצאה]. הסיבה. מי שמדלג עליה מאבד את השורה היחידה שמאפשרת למפתח לקבל החלטה הגיונית כשהאפיון נגמר. אם אתם רוצים להעמיק בתוצאות, המשבצת הזו קרובה מאוד ל"עבודה" בשיטת Jobs to Be Done וחדשנות מונחית תוצאות (באנגלית).

העתיקו ומלאו:

בתור [תפקיד ספציפי],
אני רוצה [פעולה שהמשתמש עושה],
כדי ש[התוצאה שחשובה לו].

קריטריוני קבלה:
- [תנאי עבר/נכשל]
- [תנאי עבר/נכשל]
- [מה קורה כשמשהו משתבש]

מה הופך יוזר סטורי לטוב?

סטורי טוב עובר את מבחן INVEST: עצמאי, פתוח למשא ומתן, בעל ערך, ניתן להערכה, קטן וניתן לבדיקה. סטורי שנכשל באחד מהשישה, מתקנים אותו לפני שהצוות מתחיל לבנות.

רשימת INVEST של ביל וייק מ-2003 היא עדיין רף האיכות הכי קצר שיש. בשורה אחת לכל אות:

  • עצמאי (Independent). אפשר לבנות ולשחרר אותו בלי לחכות לסטורי אחר.
  • פתוח למשא ומתן (Negotiable). הוא מתאר את הצורך, לא את הפתרון המדויק, כך שהצוות יכול למצוא דרך טובה יותר.
  • בעל ערך (Valuable). משתמש או העסק ירגישו אם הוא ישוחרר.
  • ניתן להערכה (Estimable). הצוות מבין אותו מספיק טוב כדי להעריך את הגודל שלו.
  • קטן (Small). נכנס לספרינט, ועדיף שייקח כמה ימים.
  • ניתן לבדיקה (Testable). אפשר לכתוב לו קריטריוני קבלה שעוברים או נכשלים.

האות שאני רואה נכשלת הכי הרבה היא ה-T. סטורי בלי קריטריונים ברורים אי אפשר לסיים, אפשר רק לנטוש.


למה רוב היוזר סטוריז מפספסים חצי מהמוצר?

כי צוותים כותבים סטוריז לדמות הראשית בתרחיש הראשי, ועוצרים שם. כל תפקיד אחר, וכל תרחיש שבו משהו משתבש או נראה אחרת, נשאר למפתחים לנחש.

זו הטעות הכי נפוצה שאני רואה בצוותים, ואני רואה אותה בכל מקום. הבקלוג מלא בסטוריז יפים למשתמש הראשי שעושה את הדבר הראשי. בתור משתמש, אני רוצה ליצור חשבונית. בתור משתמש, אני רוצה לשלוח אותה. מקסים. ואז המוצר עולה לאוויר והשאלות מתחילות. מה רואה אדמין? מה קורה למי שהוזמן ועוד לא נרשם? מה מקבל חבר צוות עם הרשאת צפייה בלבד כשהוא לוחץ על עריכה?

החצי השני של הטעות הוא התרחישים. צוותים כותבים את התרחיש התקין (happy flow) ומדלגים על השליליים: הסטוריז על מה שקורה למשתמש כשהוא נתקל במשהו אחר. התשלום נכשל. הקישור פג תוקף. הרשימה ריקה כי זה היום הראשון שלו. אף אחד לא כתב לזה סטורי, אז אף אחד לא עיצב את זה, אז מפתח אילתר את זה ביום חמישי בשש בערב. ככה מגיעים למסך ריק, או להודעת שגיאה שכתוב בה "שגיאה".

אין פה שום דבר אקזוטי. זה פשוט לא נכתב. והפתרון הוא לא עוד פגישות, אלא טבלה קטנה.


איך מוצאים את כל הסטוריז? תפקידים כפול תרחישים

רשמו כל תפקיד בצד וכל סוג תרחיש למעלה: תקין, שגיאה, חסימה ומצב אחר. כל תא הוא סטורי שאתם כותבים, או מחליטים במודע לדלג עליו.

הנה הטבלה לכלי החשבוניות. כל תא הוא זרע של סטורי בשורה אחת, לא סטורי גמור. העיקר שכל תא מקבל מבט:

תפקידתרחיש תקיןתרחיש שלילי: שגיאהתרחיש שלילי: חסימהמצב אחר
משתמש ראשיליצור חשבונית ולשלוח אותה ללקוחהשליחה נתקעת; הטיוטה נשמרת ואפשר לנסות שובהגיעו למכסת החשבוניות החודשית; רואים למה ומה עושיםיום ראשון, אין עדיין לקוחות; דרך ברורה להוסיף את הראשון
אדמיןלהזמין חבר צוות ולהגדיר לו תפקידמייל ההזמנה חוזר; רואים את זה ואפשר לשלוח שובניסיון להסיר את האדמין האחרון; הסבר למה זה לא אפשריחבר צוות עזב; מעבירים את החשבוניות הפתוחות שלו
צופה / קריאה בלבדלפתוח ולהוריד כל חשבוניתהפקת ה-PDF נכשלת; הודעה ברורה, לא דף ריקלחיצה על עריכה; הפעולה מוסתרת או מוסברת, אף פעם לא נכשלת בשקטפתיחת קישור לחשבונית שנמחקה
בעל החשבון לחיובלעדכן כרטיס אשראי ולראות את החיוב הבאהכרטיס נדחה בחידוש; הודעה ותקופת חסדניסיון לרדת לחבילה קטנה מהשימוש הנוכחי; רואים מה צריך לשנות קודםהמנוי פג; המידע לקריאה בלבד, לא נמחק
אורח שהוזמן (עוד לא נרשם)לקבל את ההזמנה ולנחות בצוות הנכוןההרשמה נכשלת באמצע; ההזמנה עדיין תקפהקישור ההזמנה פג; מבקשים חדש בלחיצה אחתכבר יש לו חשבון עם מייל אחר
מבקר שלא מחוברלפתוח קישור משותף לחשבונית ולשלם אותהעמוד התשלום נתקע; אין חיוב כפול בניסיון חוזרניסיון להיכנס לאפליקציה; מועבר להתחברות, ואז חזרה לאותו עמודפתיחת קישור לחשבונית שכבר שולמה

שלושים תאים, ועמודת התרחיש התקין היא היחידה שרוב הבקלוגים ממלאים. ארבע העמודות האחרות הן המקום שממנו מגיעות הפניות לתמיכה.

איך עושים את זה בפועל: מציגים את הטבלה על מסך משותף עם מפתח ומעצב, ועוברים תא אחרי תא. בכל תא מחליטים: כותבים את הסטורי עכשיו, דוחים לגרסה מאוחרת יותר, או מדלגים בכוונה. "מדלגים בכוונה" זו תשובה לגיטימית. "לא חשבנו על זה" היא התשובה שאנחנו רוצים להעלים. תפקידים הם גם שאלה עיצובית בפני עצמה, ובפורטל או מערכת פנימית שנבנים בהתאמה הם בדרך כלל הדבר הראשון שאני ממפה, עוד לפני המסך הראשון.


איך כותבים קריטריוני קבלה?

כתבו כל קריטריון כתנאי אחד שאפשר לבדוק, שעובר או נכשל, מנקודת המבט של המשתמש. כסו קודם את התרחיש התקין, ואחר כך את השגיאות ומקרי הקצה שעלו בשיחה.

לקריטריוני קבלה טובים יש כמה הרגלים משותפים, והמדריך של Atlassian לקריטריוני קבלה מגיע לאותו מקום:

  • עובר או נכשל, בלי אמצע. "החשבונית נטענת מהר" לא יכול להיכשל. "החשבונית נפתחת תוך 2 שניות" כן.
  • תנאי אחד בכל שורה. שורה עם "וגם" תסומן על ידי הבודק כחצי עבר.
  • התנהגות, לא מימוש. כתבו מה המשתמש רואה, לא איזו טבלה מקבלת עמודה חדשה.
  • כולל התרחיש השלילי. לפחות קריטריון אחד למה שקורה כשמשהו משתבש.

כלל האצבע שלי: אם לסטורי יש פחות משלושה קריטריוני קבלה בערך, כנראה שמקרי הקצה לא נדונו. זה לא חוק. יש סטוריז שבאמת פשוטים כל כך. אבל רשימה דלה היא בדרך כלל סימן שהשיחה, ה-C השני, לא קרתה.

מה זה פורמט Given/When/Then?

Given/When/Then כותב קריטריון כתרחיש: בהינתן מצב התחלתי, כאשר המשתמש עושה משהו, אז קורית התוצאה הזו. הוא מגיע מפיתוח מונחה התנהגות (BDD) ונקרא אותו דבר למוצר, לעיצוב ולפיתוח.

דן נורת' הציג אותו במאמר שלו מ-2006, Introducing BDD, וההסבר הקצר של מרטין פאולר על Given When Then מתאר אותו כדרך לפרק תרחיש לתנאי המקדים, לפעולה ולתוצאה הצפויה. אותו מבנה הוא עמוד השדרה של Gherkin, השפה שכלי בדיקות כמו Cucumber קוראים, כך שקריטריונים כתובים היטב יכולים להפוך לבדיקות אוטומטיות כמעט כמו שהם.

הנה סטורי אחד מכלי החשבוניות, כתוב מחדש בפורמט הזה, עם התרחיש התקין ותרחיש שלילי אחד. מילות המפתח נשארות באנגלית, כמו שכלי הבדיקות קוראים אותן:

Story: בתור חבר צוות, אני רוצה לשלוח חשבונית במייל,
       כדי שהלקוח יוכל לשלם בלי שארדוף אחרי קובץ PDF.

Scenario: שליחת חשבונית מוכנה
  Given חבר צוות מחובר למערכת
  And בטיוטת החשבונית יש מייל של לקוח ולפחות שורת חיוב אחת
  When נלחץ הכפתור "שליחה"
  Then הלקוח מקבל את החשבונית במייל
  And סטטוס החשבונית משתנה ל"נשלחה"

Scenario: חסר מייל של לקוח
  Given טיוטת חשבונית בלי מייל של לקוח
  When נלחץ הכפתור "שליחה"
  Then החשבונית לא נשלחת
  And מוצגת ההודעה "הוסיפו את המייל של הלקוח כדי לשלוח את החשבונית"
  And כל מה שהוקלד בטיוטה נשמר

דוגמאות ליוזר סטוריז וקריטריוני קבלה

הנה שלושה סטוריז מאותו כלי חשבוניות: תרחיש תקין, תרחיש חסום ושגיאה. כל אחד מגיע מתא אחר בטבלת התפקידים והתרחישים, וזה בדיוק העניין.

1. בעל החשבון לחיוב, תרחיש תקין. בתור בעל החשבון לחיוב, אני רוצה לעדכן את כרטיס האשראי של החברה, כדי שהמנוי ימשיך לרוץ בלי הפסקה.

Scenario: עדכון כרטיס אשראי
  Given בעל החשבון לחיוב מחובר למערכת
  When נשמר כרטיס חדש ותקין
  Then מוצגות ארבע הספרות האחרונות של הכרטיס החדש
  And מוצגים התאריך והסכום של החיוב הבא
  And הכרטיס הישן כבר לא מחויב

2. צופה, תרחיש חסום. בתור צופה עם הרשאת קריאה בלבד, אני רוצה להבין למה אין לי אפשרות לערוך חשבונית, כדי לדעת למי לפנות במקום לחשוב שהאפליקציה שבורה.

Scenario: צופה מנסה לערוך
  Given משתמש עם תפקיד צופה מחובר למערכת
  When נפתחת חשבונית
  Then כפתור העריכה לא פעיל
  And מוצגת ההודעה "יש לכם הרשאת צפייה. בקשו מאדמין לערוך את החשבונית."

3. מבקר שלא מחובר, תשלום שנדחה. בתור לקוח שמשלם מקישור משותף, אני רוצה לדעת שהכרטיס שלי נדחה ולנסות שוב, כדי לשלם בלי לפנות לשולח.

Scenario: הכרטיס נדחה
  Given קישור משותף לחשבונית נפתח בלי התחברות
  When מתבצע תשלום והכרטיס נדחה
  Then מוצגת הודעה שהתשלום לא עבר
  And החשבונית עדיין מסומנת כלא שולמה
  And אפשר לנסות כרטיס אחר באותו עמוד
  And אין חיוב כפול בניסיון חוזר

שימו לב שאף אחד מהם לא מזכיר דאטהבייס, API או קומפוננטה. זה מה ששומר אותם קריאים לכל מי שצריך להסכים עליהם.


איך כותבים יוזר סטוריז לכלי קוד מבוססי AI?

כותבים אותם באותה דרך, רק שלמים פי שניים. תרחיש שלא כתוב באפיון, ה-AI לא יבנה, ולכן את התרחישים השליליים ואת התפקידים האחרים צריך לכתוב, לא להשאיר לשיקול דעת.

מפתח אנושי שקורא "לשלוח חשבונית" ישאל הרבה פעמים "ומה אם אין מייל?". כלי קוד מבוסס AI בדרך כלל לא ישאל. הוא יבנה את התרחיש התקין, בביטחון מלא, ומצבי הריק, בדיקות ההרשאה והכרטיס שנדחה פשוט לא יהיו שם. כל תא שהשארתם ריק בטבלת התפקידים והתרחישים הוא תא שגם ה-AI ישאיר ריק.

שלושה הרגלים שעוזרים:

  • הדביקו את קריטריוני הקבלה, לא רק את הסטורי. Given/When/Then קרוב מאוד לבדיקה, וכלי AI טובים בבנייה מול בדיקות.
  • הגדירו את כל התפקידים מראש. תנו לכלי את רשימת התפקידים ומה כל אחד יכול ולא יכול לעשות, לפני שאתם מבקשים מסכים.
  • בנו תא אחד בכל פעם. קודם התרחיש התקין, ואחר כך כל תא שלילי בפרומפט נפרד, כדי ששום דבר לא ייבלע.

הסטוריז יושבים בתוך מסמך גדול יותר. המדריך ל-PRD מסביר איך כותבים PRD שכלי קוד מבוססי AI יכולים לבנות ממנו, ואם אתם רוצים שמישהו ידאג למבנה בשבילכם, PRD-in-a-Pocket הופך רעיון גולמי ל-PRD שאפשר להעביר לצוות או לכלי.


שאלות נפוצות

כמה קריטריוני קבלה צריכים להיות ליוזר סטורי?

אין מספר קבוע, אבל שלושה עד שבעה הם טווח נפוץ לסטורי בגודל נכון. פחות משלושה בערך אומר בדרך כלל שמקרי הקצה לא נדונו, ויותר מעשרה בערך אומר בדרך כלל שצריך לפצל את הסטורי.

מי כותב את קריטריוני הקבלה, מנהל המוצר או המפתחים?

בדרך כלל מנהל המוצר כותב את הטיוטה, כי הקריטריונים מתארים מה המשתמש צריך. המפתחים והבודקים מחדדים אותם בשיחה, כי הם הכי טובים בלזהות את מקרי הקצה שאף אחד לא כתב.

מה ההבדל בין Definition of Done לקריטריוני קבלה?

קריטריוני קבלה שייכים לסטורי אחד ואומרים מה הסטורי הזה חייב לעשות. ה-Definition of Done חל על כל הסטוריז וקובע את רף האיכות המשותף, למשל נבדק, עבר ריוויו ועלה לאוויר.

האם כדאי להשתמש ב-Given/When/Then בכל סטורי?

לא. השתמשו בו כשהתוצאה תלויה במצב התחלתי, כמו תפקיד, חבילה או קישור שפג תוקפו, ובצ'קליסט פשוט כשהקריטריונים הם עובדות פשוטות. שילוב של שניהם באותו בקלוג זה בסדר גמור.


מכאן ממשיכים

קחו את הסטורי שאתם כותבים היום ושימו אותו בטבלת התפקידים והתרחישים. מלאו את ארבע העמודות למשתמש הראשי, ואז הוסיפו שורה לכל תפקיד אחר. תמצאו סטוריז שלא ידעתם שחסרים, וזה לוקח פחות זמן מדיווח הבאג. ואם הצוות שלכם צריך מישהי שתחזיק את רמת החשיבה המוצרית הזו כמה ימים בשבוע, בשביל זה יש את שירות ה-Fractional PM שלי.

נהניתם? קבלו את המהדורה הבאה ישירות למייל.

הרשמה